ילד זה ההשראה הכי גדולה שיש. לפחות, זה מה שגרם לדלית מרום האמנית המוכשרת, לעשות שינוי ולפנות ליצירה כמקצוע.
השימוש בצבעים עזים על גבי בדי העיצוב הם אלה המבדלים אותה והובילו אותה לפתח טכניקת ציור ייחודית לה בהשראת המוטו שלה: החיים נועדו כדי שנחגוג אותם.
על רקע חיי הטבע הפרועים והנופים המרהיבים של דרום אפריקה, גילה רפי כבר מילדות את התשוקה לצילום. תמיד החזיק מצלמה ביד, עוד מגיל צעיר. בארץ המשיך ללמוד צילום טכני במכללת הדסה ולאחר שנות ניסיון רבות בטלוויזיה הישראלית חזר למקורות, לצילום סטילס. מתמחה בצילום משפחות, טבע ונוף.
עמוס גזית, נפגש עם הים לפני למעלה מ-30 שנים, במהלך מסע חייו לשיקום פיזי ונפשי בעקבות פציעתו השלישית
והאחרונה במלחמת יום כיפור (הפעמיים הקודמות, במהלך פשיטות מעבר לתעלת סואץ, במלחמת ההתשה) –
מפגש שהוביל למסע אישי של התבוננות, לימוד ועשייה בשימור, שיקום ופיתוח של סביבה ימית טרופית - העולם
התת ימי של השוניות (ריפים), חופי הים... ואלו החיים בהם, מהם ולידם.
במהלך השנים פעל עמוס כחבר ב-SEED Consortium וארגוני שימור ומחקר נוספים, בעיקר במדינות ואיים בדרום
מזרח אסיה ודרום הקריבים - ושם הוא מגלה את ההשחתה וההרס של הים הנגרמים בעקבות יהירות, חמדנות
וקוצר ראיית העתיד של בני האדם... החל באלו המתקיימים ממנו, דרך הלומדים וחוקרים אותו וכלה במבקרים
ומבלים בו – כאשר במקביל ולמרות ההרס – מגלה עמוס את יכולתו המופלאה של הטבע להתחדש, להשתקם
ולהתגבר וליצור מחדש את מראותיו המופלאים.
מובל על ידי הדמיון, ערכי המוסר והיצירתיות שלו, מתעד עמוס במשך השנים את המראות, הצבעים, התנועה
והתחושות של הים ויכולתו הטבעית, וכמעט דווקאית, לעבור תהליך ריפוי עצמי של התגברות והתחדשות מהפציעות
הקשות, כפי שחווה עמוס.
העבודות מספרות את סיפור השיקום האישי של עמוס ,דרך סיפורו של הטבע המייצר חיים חדשים ומתגבר על
"מינים פולשים" (Invasive species)* כשלצידם מציג עמוס צילומים של "מינים ילידים" (*(Indigenous species
היוצרים מחדש, בתהליכי ריפוי ושיקום טבעיים, חיים ומראות חדשים.
עבודותיו הוצגו בתערוכות ובגלריות בישראל ובעולם, מיושמות גם בעיצוב פנים וחוץ (תמונות קיר, ריהוט, גינות
ובריכות) ומשולבות במבנה-מיצג תת ימי (הבנוי מסלעים טבעיים) המסייע בשמירה ושיקום של הסביבה הימית
והחוף... http://www.amosgazit.com
דובי רומן נשבה בקסמו של הציור האימפרסיוניסטי, הוא חיפש דרך לבטא תפיסה אימפרסיוניסטית של הטבע על ידי צילום – ראייה כביטוי של אור. רומן אינו מסתפק במשחקי האור בשדות ובחורשות, וביצירת דימויים זוהרים של הנוף. עבודותיו מציעות אור אחר; משטחי פרחי הבר ביער והגזעים האפלים מכוסים באור מסתורי, בזוהר רוחני הקורן מהטבע. יתכן ואותו אור מיסטי, נובע משורשיו הגליליים של האמן. משפחתו חייתה בצפת במשך חמישה דורות, וסבו, יצחק רומן, היה אמן ופסל, אשר תיעד את התרבות הדתית היהודית בצפת. דובי רומן חי בעיר, אך בורח שוב ושוב אל הטבע כצורך קיומי, ובמיוחד אל היער. הוא אינו מנסה לתעד את נופי הארץ כפשוטם, אלא שואף להגיע מבעד למקום המסויים אל האוניברסליות שבטבע ואל שלוות הנפש וההרמוניה שהיער מציע. כמו הציירים האימפרסיוניסטים, שיצאו מהסטודיו אל הטבע, משיג גם דובי את האפקט המיוחד של תמונותיו בחוץ, ברגע הצילום עצמו. הוא משתמש בטכניקה של ריבוי חשיפות, חלקן מעט מחוץ לפוקוס ומזוויות משתנות. "תנועה קלה של הגוף ואני יכול לתפוס ניואנסים, שמשנים את המציאות לחלוטין", אומר דובי. "לעולם אינני יכול לחזות במדויק את התוצאה הסופית, זו הצטברות של הרבה מרכיבים, הרבה שערים שנפתחים".
דובי רומן עבד כעורך וידאו וכטכנאי שידור בטלוויזיה החינוכית במשך כ-36 שנים. ב-1994 סיים 3 שנות לימודי צילום ב-NYIP בניו יורק. דובי יצא לגמלאות בשנת 2018. הוא מתמסר באופן מלא לצילום אמנותי בטבע, הוא משתתף בפרויקטים ובתערוכות צילום בארץ ובעולם, ומלמד תלמידים בשיעורים פרטיים אחד על אחד. הוא נשוי, אב לשלושה, וחי בתל-אביב. http://dubiroman.com
