מיקה בר

סטודיו‭ ‬מיקה‭ ‬בר‭ ‬לעיצוב‭ ‬טקסטיל‭ ‬נמצא‭ ‬בתל‭ ‬אביב,‭ ‬ועוסק‭ ‬בפיתוח‭ ‬ויצירת‭ ‬בדים‭ ‬תלת‭ ‬מימדיים‭ ‬חדשניים‭ ‬ומוצרים‭ ‬מבוססי‭ ‬טקסטיל, אשר‭ ‬עשויים‭ ‬בטכניקות‭ ‬הדפסה‭ ‬ייחודיות‭ ‬ומיועדים‭ ‬לעולם‭ ‬הפנים‭ ‬והאופנה‭.‬ בעיצוביה,‭ ‬משחקת‭ ‬מיקה עם‭ ‬אלמנטים‭ ‬גאומטריים‭ ‬בסיסיים‭ ‬כמו‭ ‬קנה‭ ‬מידה‭ ‬וצבע, ויצירותיה‭ ‬הוצגו‭ ‬בתערוכות‭ ‬עיצוב‭ ‬בינלאומיות‭ ‬בפריז‭ ‬ובערים‭ ‬מרכזיות‭ ‬נוספות‭ ‬בעולם‭.‬

דניאל ווכטל

דניאל ווכטל, אדריכל, מורה בכיר באוניברסיטת תל אביב לאדריכלות, מנהל אקדמי ומורה לעיצוב פנים בשנקר, לימודי חוץ. הרישום מהווה כלי מוביל עבורו כאמן, אדריכל ומעצב, וכשמגדילים אותו לקיר מלא, החלל הופך לסיפור... דניאל שואף ביצירותיו לביטוי כמה שיותר אינטואיטיבי, שלא עובר עיבוד שכלי, במצב תודעתי של זרימה, שמחה ושלווה. ברגעים הקסומים האלו, היצירה והאני, אחד הם. ״הדור שלי, נולד עם עפרון ביד. לא היה אז אמצעי אחר, פרט לדגמים, לתאר רעיון תלת ממדי, לכן הוא היה ה"כתיבה" שלי, כמו של רוב היוצרים, אמנים, ממציאים, לאורך ההיסטוריה. אולי אנחנו הדור האחרון שהרישום הוא עבורו "שפת אם".

דגנית ארטמן

דגנית מתמקדת בצילום אמנותי ובעיקר בצילום מחול. היא מנהלת דיאלוג עם הנושא המצולם דרך העדשה, על מנת להביא ולהעביר לצופה את החוויה במיטבה. הצילומים שלה מהווים השראה ליצירתיות, לחופש, להתחדשות ולזרימה עם משמעויות והשפעות עמוקות על הצופים בהם. צילומיה התפרסמו במגזינים ובתערוכות בארץ ובחו"ל.

אסנת פאר

צלמת, צורפת, פיזיותרפיסטית, חיה ונושמת טבע, ופורצת את גבולותיו מבעד לעדשה. בעזרת המצלמה, עוברת מעולם של גוף וחומר לעולמות של צבע, צליל, תחושה ורגש. הצילום בשבילה הוא כלי להקפאה של רגע, צריבה של זיכרון, תנועה, ויצירת מציאות חדשה שלא תמיד העין רואה.

טל קלמן

נשואה ואם לשלושה, בת 43, גרה בתל אביב. אומנית אוטודידקטית, יוצרת ומוזיקאית. המוסיקה והרוחניות באה לידי ביטוי בציוריה, דרכם היא מנסה להעביר את היופי באנשים ובעולם, תוך מתן דרור לדמיון ולצבעוניות שבתוכנו. ״כמו לכולנו, החיים מציעים צבעים קודרים מהולים בצבעים זוהרים. אני מציירת כדי לעשות טוב לאחרים וגם לעצמי. כדי להעביר מסר של שחרור רוחני ושל העוצמה שטמונה (וגם תמונה) בכל אחד מאיתנו. בשביל להעביר רוגע ואסתטיקה ופשוט בשביל לתת לעצמי להיות אני, כי אני לא מכירה משהו אחר״.

שי בראל

שי בראל - בן 43, אבא לאדיר והילה. ​צלם סטילס מזווית קצת אחרת. מצלם נופים, עסקים, כנסים ואירועים, אך בעיקר אוהב לצלם אנשים. "זה משחרר אותם, זה מוציא מהם את הפחדים ונותן להם להרגיש מי הם באמת". שי הוציא בשנים האחרונות גם שני ספרים, הראשון למבוגרים והשני ספר ילדים.