יש אנשים שיכולים לחיות חיים שלמים ולא לדעת מה בעצם הייעוד שלהם בחיים. למזלו של איתי, הוא גילה בגיל 40 שהוא צייר. אם אתם לא מאמינים, תעשו גוגל עליו, הציורים המדהימים שלו מדברים בעד עצמם.
ההתבוננות והצילום שלי מושפעים רבות מהשכלתי (דוקטורט) וממקצועי כמתכננת ערים. אני מוצאת עניין רב בערים, בנוף האורבני, בארכיטקטורה, במבנים, בחללים הציבוריים הגלויים והסמויים, בתווך שבין החלל הציבורי לחלל הפרטי ובפינות הסמויות מהעין. בכל אלה אני מחפשת לצלם את הגיאומטריה, הטקסטורות, המקצבים והאסתטיקה גם במקומות שהתיישנו והתבלו. מעבר למרקם הבנוי אני מתבוננת גם במרקם האנושי וחיי העיר השקופים, בפעילות העסקית ובהיבטים שונים של חיי היום יום.
עמוס גזית, נפגש עם הים לפני למעלה מ-30 שנים, במהלך מסע חייו לשיקום פיזי ונפשי בעקבות פציעתו השלישית
והאחרונה במלחמת יום כיפור (הפעמיים הקודמות, במהלך פשיטות מעבר לתעלת סואץ, במלחמת ההתשה) –
מפגש שהוביל למסע אישי של התבוננות, לימוד ועשייה בשימור, שיקום ופיתוח של סביבה ימית טרופית - העולם
התת ימי של השוניות (ריפים), חופי הים... ואלו החיים בהם, מהם ולידם.
במהלך השנים פעל עמוס כחבר ב-SEED Consortium וארגוני שימור ומחקר נוספים, בעיקר במדינות ואיים בדרום
מזרח אסיה ודרום הקריבים - ושם הוא מגלה את ההשחתה וההרס של הים הנגרמים בעקבות יהירות, חמדנות
וקוצר ראיית העתיד של בני האדם... החל באלו המתקיימים ממנו, דרך הלומדים וחוקרים אותו וכלה במבקרים
ומבלים בו – כאשר במקביל ולמרות ההרס – מגלה עמוס את יכולתו המופלאה של הטבע להתחדש, להשתקם
ולהתגבר וליצור מחדש את מראותיו המופלאים.
מובל על ידי הדמיון, ערכי המוסר והיצירתיות שלו, מתעד עמוס במשך השנים את המראות, הצבעים, התנועה
והתחושות של הים ויכולתו הטבעית, וכמעט דווקאית, לעבור תהליך ריפוי עצמי של התגברות והתחדשות מהפציעות
הקשות, כפי שחווה עמוס.
העבודות מספרות את סיפור השיקום האישי של עמוס ,דרך סיפורו של הטבע המייצר חיים חדשים ומתגבר על
"מינים פולשים" (Invasive species)* כשלצידם מציג עמוס צילומים של "מינים ילידים" (*(Indigenous species
היוצרים מחדש, בתהליכי ריפוי ושיקום טבעיים, חיים ומראות חדשים.
עבודותיו הוצגו בתערוכות ובגלריות בישראל ובעולם, מיושמות גם בעיצוב פנים וחוץ (תמונות קיר, ריהוט, גינות
ובריכות) ומשולבות במבנה-מיצג תת ימי (הבנוי מסלעים טבעיים) המסייע בשמירה ושיקום של הסביבה הימית
והחוף... http://www.amosgazit.com
שי בראל - בן 43, אבא לאדיר והילה.
צלם סטילס מזווית קצת אחרת. מצלם נופים, עסקים, כנסים ואירועים, אך בעיקר אוהב לצלם אנשים. "זה משחרר אותם, זה מוציא מהם את הפחדים ונותן להם להרגיש מי הם באמת".
שי הוציא בשנים האחרונות גם שני ספרים, הראשון למבוגרים והשני ספר ילדים.
מעצבת פנים סטיילינג וציור, בוגרת בית ספר לאומנות בפריז, קשורה מאוד לעולם היופי
והאסתטיקה ורואה קשר ישיר בין סיגנון הציור שלי, שנוטה לכיוון הפופ ארט,
והתרומה שלו להשלמת העיצוב והסטיילינג של החלל.
