TOI ET MOI

TOI ET MOI

Toi et moi (מצרפתית ''את ואני''), צוות של חברות ילדות, קרן וגילי. לאחר 20 שנות חברות, האהבה לסטייל, לאופנה ולאסתטיקה הבשילו לכדי סטודיו אומן. השורשים שלנו הם במוצרי נייר אבל אנחנו כל הזמן גדלות, מתפתחות ומרחיבות את קו המוצרים ואת שיתופי הפעולה. פועלות מתוך אמונה כי עיצוב אינו מותרות, ומנסות להפוך את האומנות שלנו לעיצוב בר השגה. כל העיצובים מאויירים ביד ו-100% מקוריים, משלבים את הטרנדיים העולמיים עם הסטייל המקומי והאישי שלנו. כל איור הוא שילוב של שיק אומנות וצבע. מקוות שתיהנו מהיצירה לפחות כמו שאנחנו נהנינו ליצור אותה. קרן וגילי
ILAN RISIS

אילן ריסיס

אילן ריסיס, מעצב רב תחומי עם ניסיון עשיר בארץ ובחו"ל. יוצר עיצובים המשלבים בחינניות נוסטלגיה, הומור וגם אפקט של הפתעה. אוהב לשלב את הרציונאלי והלא הגיוני, להשתמש באינטואיציה, אירוניה ותובנה.
רפי פרץ

רפי פרץ

הצצה קטנה לשיתוף פעולה צבעוני על טהרת התום והאופטימיות. הקירו את רפי פרץ, אמן קסום המתאפיין בציורים נאיביים שמעלים מיד חיוך. טביעת המכחול הייחודית שלו מצליחה להישמר בצורה מושלמת על גבי הדפסת הטפטים שלנו ומייצרת קיר יוצא דופן שמתאים לכל חלל.
דלית מרום

דלית מרום

ילד זה ההשראה הכי גדולה שיש. לפחות, זה מה שגרם לדלית מרום האמנית המוכשרת, לעשות שינוי ולפנות ליצירה כמקצוע. השימוש בצבעים עזים על גבי בדי העיצוב הם אלה המבדלים אותה והובילו אותה לפתח טכניקת ציור ייחודית לה בהשראת המוטו שלה: החיים נועדו כדי שנחגוג אותם.
RAPHAEL MELNICK

רפאל מלניק

יליד דרום אפריקה, בה גדל וחי בצעירותו.
על רקע חיי הטבע הפרועים והנופים המרהיבים של דרום אפריקה, גילה רפי כבר מילדות את התשוקה לצילום. תמיד החזיק מצלמה ביד, עוד מגיל צעיר. בארץ המשיך ללמוד צילום טכני במכללת הדסה ולאחר שנות ניסיון רבות בטלוויזיה הישראלית חזר למקורות, לצילום סטילס. מתמחה בצילום משפחות, טבע ונוף.
דניאל ווכטל

דניאל ווכטל

דניאל ווכטל, אדריכל, מורה בכיר באוניברסיטת תל אביב לאדריכלות, מנהל אקדמי ומורה לעיצוב פנים בשנקר, לימודי חוץ. הרישום מהווה כלי מוביל עבורו כאמן, אדריכל ומעצב, וכשמגדילים אותו לקיר מלא, החלל הופך לסיפור... דניאל שואף ביצירותיו לביטוי כמה שיותר אינטואיטיבי, שלא עובר עיבוד שכלי, במצב תודעתי של זרימה, שמחה ושלווה. ברגעים הקסומים האלו, היצירה והאני, אחד הם. ״הדור שלי, נולד עם עפרון ביד. לא היה אז אמצעי אחר, פרט לדגמים, לתאר רעיון תלת ממדי, לכן הוא היה ה"כתיבה" שלי, כמו של רוב היוצרים, אמנים, ממציאים, לאורך ההיסטוריה. אולי אנחנו הדור האחרון שהרישום הוא עבורו "שפת אם".
לאמנים נוספים