שי בראל

שי בראל - בן 43, אבא לאדיר והילה. ​צלם סטילס מזווית קצת אחרת. מצלם נופים, עסקים, כנסים ואירועים, אך בעיקר אוהב לצלם אנשים. "זה משחרר אותם, זה מוציא מהם את הפחדים ונותן להם להרגיש מי הם באמת". שי הוציא בשנים האחרונות גם שני ספרים, הראשון למבוגרים והשני ספר ילדים.

שולי קורן

שתי קריירות מרכזיות מילאו את חיי: עולם ההדרכה והניהול ועולם הפרסום. לצידן, האומנות שלי. לכאורה בשוליים, אך בעולם שלי היא תופסת נפח עצום. עבודותיי נעשות בדיו שחור על נייר לבן. אין בהן מחשבה. היד לוקחת אותי לאן שלוקחת. הן נוצרות מתנועה, ובתנועה, וסגנונן משתנה כמו ההתנסויות בחיים. הן כמו כתב ידי. יש בהן מפגש של השפעות שבטיות וקמאיות; הקווים של פיקאסו, שילה וקלימט ורישום אחד של אומן בלתי ידוע שהיה תלוי בבית סבתי. בעלים של עסק לשיווק דיגיטלי, הקיים כבר 10 שנים. בעלת תואר ראשון ושני בפילוסופיה. גרה בתל אביב.

דניאל ווכטל

דניאל ווכטל, אדריכל, מורה בכיר באוניברסיטת תל אביב לאדריכלות, מנהל אקדמי ומורה לעיצוב פנים בשנקר, לימודי חוץ. הרישום מהווה כלי מוביל עבורו כאמן, אדריכל ומעצב, וכשמגדילים אותו לקיר מלא, החלל הופך לסיפור... דניאל שואף ביצירותיו לביטוי כמה שיותר אינטואיטיבי, שלא עובר עיבוד שכלי, במצב תודעתי של זרימה, שמחה ושלווה. ברגעים הקסומים האלו, היצירה והאני, אחד הם. ״הדור שלי, נולד עם עפרון ביד. לא היה אז אמצעי אחר, פרט לדגמים, לתאר רעיון תלת ממדי, לכן הוא היה ה"כתיבה" שלי, כמו של רוב היוצרים, אמנים, ממציאים, לאורך ההיסטוריה. אולי אנחנו הדור האחרון שהרישום הוא עבורו "שפת אם".

ליאת גבע

ליאת נחשפה אל האמנות נחשפה בגיל מאוד צעיר, את ההשראות היא מקבלת מעולם האופנה, מאמנות הרחוב ומעולם האימון והטיפול . יצירותיה נושאות אמירות חיוביות, לעיתים מחאתיות ונשיות, בתוך יצירותיה משולבים מסרים גלויים ולעיתים גם "נסתרים". האמנית שמה דגש לצבעים למוטיבים הנבחרים ולמשמעותם.

דגנית ארטמן

דגנית מתמקדת בצילום אמנותי ובעיקר בצילום מחול. היא מנהלת דיאלוג עם הנושא המצולם דרך העדשה, על מנת להביא ולהעביר לצופה את החוויה במיטבה. הצילומים שלה מהווים השראה ליצירתיות, לחופש, להתחדשות ולזרימה עם משמעויות והשפעות עמוקות על הצופים בהם. צילומיה התפרסמו במגזינים ובתערוכות בארץ ובחו"ל.

דניאל גזית

דניאל גזית, ילידת 1987, אדריכלית וציירת. במסגרת עבודתי במשרדי אדריכלים המתמחים בבנייני שימור, נחשפתי לערכים הייחודיים של הבניינים שנבנו בסגנון הבינלאומי והאקלקטי בתחילת המאה הקודמת שאותם אני מנסה לבטא באמצעות הציורים. במשך השנים בעבודתי כאדריכלית בתל אביב התאהבתי בבניינים בסגנון הבינלאומי המפארים את העיר הלבנה. מרבית הסצנות העירוניות והמבנים שאני מציירת מתארים את הארכיטקטורה של הסגנון הבינלאומי והאקלקטי בתל אביב. בציורים אלה אני מנסה להדגיש את חיי העיר סביב בנייני הבאוהאוס.