שי בראל

שי בראל - בן 43, אבא לאדיר והילה. ​צלם סטילס מזווית קצת אחרת. מצלם נופים, עסקים, כנסים ואירועים, אך בעיקר אוהב לצלם אנשים. "זה משחרר אותם, זה מוציא מהם את הפחדים ונותן להם להרגיש מי הם באמת". שי הוציא בשנים האחרונות גם שני ספרים, הראשון למבוגרים והשני ספר ילדים.

ג'ינג'ר

ג‭'‬ינג‭'‬ר, מותג‭ ‬המתמחה‭ ‬בתחום‭ ‬הלייף‭ ‬סטייל‭ ‬והאופנה‭ ‬לבית‭ ‬עם‭ ‬שילוב‭ ‬יחודי‭ ‬של‭ ‬צבעים‭ ‬וטקסטורות‭.‬ כתב‭ ‬היד‭ ‬של‭ ‬ג‭'‬ינג‭'‬ר‭ ‬הוא‭ ‬על‭ ‬זמני. מחבר‭ ‬פולקלור, מסורות‭ ‬טקסטיל‭ ‬עתיקות‭ ‬ועבודות‭ ‬יד‭ ‬מקצווי‭ ‬תבל‭ ‬עם‭ ‬ה‭"‬כאן‭ ‬ועכשיו‭״‬. צבעוניות‭ ‬עזה‭, ‬דגמים‭ ‬מסורתיים, רקמות,‭ ‬דפוסים‭ ‬ואריגות‭ ‬יד‭ ‬יוצרים‭ ‬ביחד‭ ‬את‭ ‬הסגנון‭ ‬ה‭"‬ג‭'‬ינג‭'‬רי‭" ‬המיוחד‭.‬ המותג‭ ‬משקף‭ ‬את‭ ‬החזון‭ ‬וכתב‭ ‬היד‭ ‬של‭ ‬המעצבת‭ ‬אורית‭ ‬קסטן,‭ ‬אשר בהשראת‭ ‬מסעותיה‭ ‬ברחבי‭ ‬העולם,‭ ‬‬היא‭ ‬מלקטת‭ ‬עבודות‭ ‬יד‭ ‬מסורתיות‭ ‬ומזכרות‭ ‬של‭ ‬אורחות‭ ‬חיים. כל‭ ‬אלה‭ ‬מתורגמים‭,‬ נבנים‭ ‬ומתחברים‭ ‬לשפה‭ ‬הג‭'‬ינג‭'‬רית‭ ‬העכשווית‭.‬

שולי קורן

שתי קריירות מרכזיות מילאו את חיי: עולם ההדרכה והניהול ועולם הפרסום. לצידן, האומנות שלי. לכאורה בשוליים, אך בעולם שלי היא תופסת נפח עצום. עבודותיי נעשות בדיו שחור על נייר לבן. אין בהן מחשבה. היד לוקחת אותי לאן שלוקחת. הן נוצרות מתנועה, ובתנועה, וסגנונן משתנה כמו ההתנסויות בחיים. הן כמו כתב ידי. יש בהן מפגש של השפעות שבטיות וקמאיות; הקווים של פיקאסו, שילה וקלימט ורישום אחד של אומן בלתי ידוע שהיה תלוי בבית סבתי. בעלים של עסק לשיווק דיגיטלי, הקיים כבר 10 שנים. בעלת תואר ראשון ושני בפילוסופיה. גרה בתל אביב.

נילי שחורי

ההתבוננות והצילום שלי מושפעים רבות מהשכלתי (דוקטורט) וממקצועי כמתכננת ערים. אני מוצאת עניין רב בערים, בנוף האורבני, בארכיטקטורה, במבנים, בחללים הציבוריים הגלויים והסמויים, בתווך שבין החלל הציבורי לחלל הפרטי ובפינות הסמויות מהעין. בכל אלה אני מחפשת לצלם את הגיאומטריה, הטקסטורות, המקצבים והאסתטיקה גם במקומות שהתיישנו והתבלו. מעבר למרקם הבנוי אני מתבוננת גם במרקם האנושי וחיי העיר השקופים, בפעילות העסקית ובהיבטים שונים של חיי היום יום.

שמואל סימון

רפאל מלניק