שי בראל

שי בראל - בן 43, אבא לאדיר והילה. ​צלם סטילס מזווית קצת אחרת. מצלם נופים, עסקים, כנסים ואירועים, אך בעיקר אוהב לצלם אנשים. "זה משחרר אותם, זה מוציא מהם את הפחדים ונותן להם להרגיש מי הם באמת". שי הוציא בשנים האחרונות גם שני ספרים, הראשון למבוגרים והשני ספר ילדים.

אסנת פאר

צלמת, צורפת, פיזיותרפיסטית, חיה ונושמת טבע, ופורצת את גבולותיו מבעד לעדשה. בעזרת המצלמה, עוברת מעולם של גוף וחומר לעולמות של צבע, צליל, תחושה ורגש. הצילום בשבילה הוא כלי להקפאה של רגע, צריבה של זיכרון, תנועה, ויצירת מציאות חדשה שלא תמיד העין רואה.

שרונה Z רודהין

מעצבת פנים סטיילינג וציור, בוגרת בית ספר לאומנות בפריז, קשורה מאוד לעולם היופי והאסתטיקה ורואה קשר ישיר בין סיגנון הציור שלי, שנוטה לכיוון הפופ ארט, והתרומה שלו להשלמת העיצוב והסטיילינג של החלל.

ליאת גבע

ליאת נחשפה אל האמנות נחשפה בגיל מאוד צעיר, את ההשראות היא מקבלת מעולם האופנה, מאמנות הרחוב ומעולם האימון והטיפול . יצירותיה נושאות אמירות חיוביות, לעיתים מחאתיות ונשיות, בתוך יצירותיה משולבים מסרים גלויים ולעיתים גם "נסתרים". האמנית שמה דגש לצבעים למוטיבים הנבחרים ולמשמעותם.

יניב לוי

צלם הופעות במה ופורטרטים מזה כ- 4 שנים. נהנה מעצם חווית הצילום, ומתמקד בעיקר בהופעות מוסיקה ומחול. מחפש בצילום את החוויה הטבעית. למד צילום ומדיה דיגיטלית במשך 3 שנים.

שולי קורן

שתי קריירות מרכזיות מילאו את חיי: עולם ההדרכה והניהול ועולם הפרסום. לצידן, האומנות שלי. לכאורה בשוליים, אך בעולם שלי היא תופסת נפח עצום. עבודותיי נעשות בדיו שחור על נייר לבן. אין בהן מחשבה. היד לוקחת אותי לאן שלוקחת. הן נוצרות מתנועה, ובתנועה, וסגנונן משתנה כמו ההתנסויות בחיים. הן כמו כתב ידי. יש בהן מפגש של השפעות שבטיות וקמאיות; הקווים של פיקאסו, שילה וקלימט ורישום אחד של אומן בלתי ידוע שהיה תלוי בבית סבתי. בעלים של עסק לשיווק דיגיטלי, הקיים כבר 10 שנים. בעלת תואר ראשון ושני בפילוסופיה. גרה בתל אביב.