גבע טלמור

צלם ייחודי שמתמחה בתפיסת הרגעים ״הפשוטים״ של החיים. הוא תופס פריימים שמעבירים רגשות וסיפורים, ובימים אלו מצלם לתחומי הפרסום והאופנה. גבע הגיע לצילום כמעט במקרה כאשר התמונות שלו התחילו למשוך תשומת לב מהעוקבים שלו באינסטגרם וגרמו לו להתאהב בתחום הצילום עד כדי כך שהפך אותו מהר מאוד למקצוע. www.gevatalmor.com

שרונה Z רודהין

מעצבת פנים סטיילינג וציור, בוגרת בית ספר לאומנות בפריז, קשורה מאוד לעולם היופי והאסתטיקה ורואה קשר ישיר בין סיגנון הציור שלי, שנוטה לכיוון הפופ ארט, והתרומה שלו להשלמת העיצוב והסטיילינג של החלל.

דניאל ווכטל

דניאל ווכטל, אדריכל, מורה בכיר באוניברסיטת תל אביב לאדריכלות, מנהל אקדמי ומורה לעיצוב פנים בשנקר, לימודי חוץ. הרישום מהווה כלי מוביל עבורו כאמן, אדריכל ומעצב, וכשמגדילים אותו לקיר מלא, החלל הופך לסיפור... דניאל שואף ביצירותיו לביטוי כמה שיותר אינטואיטיבי, שלא עובר עיבוד שכלי, במצב תודעתי של זרימה, שמחה ושלווה. ברגעים הקסומים האלו, היצירה והאני, אחד הם. ״הדור שלי, נולד עם עפרון ביד. לא היה אז אמצעי אחר, פרט לדגמים, לתאר רעיון תלת ממדי, לכן הוא היה ה"כתיבה" שלי, כמו של רוב היוצרים, אמנים, ממציאים, לאורך ההיסטוריה. אולי אנחנו הדור האחרון שהרישום הוא עבורו "שפת אם".

נילי שחורי

ההתבוננות והצילום שלי מושפעים רבות מהשכלתי (דוקטורט) וממקצועי כמתכננת ערים. אני מוצאת עניין רב בערים, בנוף האורבני, בארכיטקטורה, במבנים, בחללים הציבוריים הגלויים והסמויים, בתווך שבין החלל הציבורי לחלל הפרטי ובפינות הסמויות מהעין. בכל אלה אני מחפשת לצלם את הגיאומטריה, הטקסטורות, המקצבים והאסתטיקה גם במקומות שהתיישנו והתבלו. מעבר למרקם הבנוי אני מתבוננת גם במרקם האנושי וחיי העיר השקופים, בפעילות העסקית ובהיבטים שונים של חיי היום יום.

דורן גינצבורג

כיוצרת, מעסיק אותי היחס בין מדיית הציור להדפס טקסטיל על גווניו, כאשר כל עבודותי צוירו ידנית בטכניקות שונות. קיים דגש על הפרשנות שלי לעולם הטבע והצבע והבעתם דרך ציור, קומפוזיציה, סגנון, דימויים ועוד. קיימת חשיבות רבה לתהליך העבודה, כאשר המטרה היא להכניס את הצופה לתוך עולם אחר, כשלכל צופה פרשנות משלו. הדברים לא אמורים להיות ברורים וישירים בנראות שלהם, הדגש הוא על התבוננות מעמיקה ואינטרפרטציה אישית של הצופה.

אסנת פאר

צלמת, צורפת, פיזיותרפיסטית, חיה ונושמת טבע, ופורצת את גבולותיו מבעד לעדשה. בעזרת המצלמה, עוברת מעולם של גוף וחומר לעולמות של צבע, צליל, תחושה ורגש. הצילום בשבילה הוא כלי להקפאה של רגע, צריבה של זיכרון, תנועה, ויצירת מציאות חדשה שלא תמיד העין רואה.