צלם ייחודי שמתמחה בתפיסת הרגעים ״הפשוטים״ של החיים.
הוא תופס פריימים שמעבירים רגשות וסיפורים, ובימים אלו מצלם לתחומי הפרסום והאופנה.
גבע הגיע לצילום כמעט במקרה כאשר התמונות שלו התחילו למשוך תשומת לב מהעוקבים שלו באינסטגרם וגרמו לו להתאהב בתחום הצילום עד כדי כך שהפך אותו מהר מאוד למקצוע.
www.gevatalmor.com
ציירת ופסלת ברשת ברזל ״כל יצירה שלי היא חלק מהנשמה שלי שמתפרץ החוצה... היכולת לאפשר לכל אחד להתאהב, להתרגש, ליהנות ולרצות להיות חלק ממנה היא זכות גדולה עבורי״
נשואה ואם לשלושה, בת 43, גרה בתל אביב. אומנית אוטודידקטית, יוצרת ומוזיקאית. המוסיקה והרוחניות באה לידי ביטוי בציוריה, דרכם היא מנסה להעביר את היופי באנשים ובעולם, תוך מתן דרור לדמיון ולצבעוניות שבתוכנו.
״כמו לכולנו, החיים מציעים צבעים קודרים מהולים בצבעים זוהרים. אני מציירת כדי לעשות טוב לאחרים וגם לעצמי. כדי להעביר מסר של שחרור רוחני ושל העוצמה שטמונה (וגם תמונה) בכל אחד מאיתנו. בשביל להעביר רוגע ואסתטיקה ופשוט בשביל לתת לעצמי להיות אני, כי אני לא מכירה משהו אחר״.
דובי רומן נשבה בקסמו של הציור האימפרסיוניסטי, הוא חיפש דרך לבטא תפיסה אימפרסיוניסטית של הטבע על ידי צילום – ראייה כביטוי של אור. רומן אינו מסתפק במשחקי האור בשדות ובחורשות, וביצירת דימויים זוהרים של הנוף. עבודותיו מציעות אור אחר; משטחי פרחי הבר ביער והגזעים האפלים מכוסים באור מסתורי, בזוהר רוחני הקורן מהטבע. יתכן ואותו אור מיסטי, נובע משורשיו הגליליים של האמן. משפחתו חייתה בצפת במשך חמישה דורות, וסבו, יצחק רומן, היה אמן ופסל, אשר תיעד את התרבות הדתית היהודית בצפת. דובי רומן חי בעיר, אך בורח שוב ושוב אל הטבע כצורך קיומי, ובמיוחד אל היער. הוא אינו מנסה לתעד את נופי הארץ כפשוטם, אלא שואף להגיע מבעד למקום המסויים אל האוניברסליות שבטבע ואל שלוות הנפש וההרמוניה שהיער מציע. כמו הציירים האימפרסיוניסטים, שיצאו מהסטודיו אל הטבע, משיג גם דובי את האפקט המיוחד של תמונותיו בחוץ, ברגע הצילום עצמו. הוא משתמש בטכניקה של ריבוי חשיפות, חלקן מעט מחוץ לפוקוס ומזוויות משתנות. "תנועה קלה של הגוף ואני יכול לתפוס ניואנסים, שמשנים את המציאות לחלוטין", אומר דובי. "לעולם אינני יכול לחזות במדויק את התוצאה הסופית, זו הצטברות של הרבה מרכיבים, הרבה שערים שנפתחים".
דובי רומן עבד כעורך וידאו וכטכנאי שידור בטלוויזיה החינוכית במשך כ-36 שנים. ב-1994 סיים 3 שנות לימודי צילום ב-NYIP בניו יורק. דובי יצא לגמלאות בשנת 2018. הוא מתמסר באופן מלא לצילום אמנותי בטבע, הוא משתתף בפרויקטים ובתערוכות צילום בארץ ובעולם, ומלמד תלמידים בשיעורים פרטיים אחד על אחד. הוא נשוי, אב לשלושה, וחי בתל-אביב. http://dubiroman.com
שי בראל - בן 43, אבא לאדיר והילה.
צלם סטילס מזווית קצת אחרת. מצלם נופים, עסקים, כנסים ואירועים, אך בעיקר אוהב לצלם אנשים. "זה משחרר אותם, זה מוציא מהם את הפחדים ונותן להם להרגיש מי הם באמת".
שי הוציא בשנים האחרונות גם שני ספרים, הראשון למבוגרים והשני ספר ילדים.
סלי בן אריה, צלמת סטילס בת 28 מתל אביב, עוסקת בעיקר בצילום פורטרטים, מתמחה בצילומי שחקנים, תדמית ואומנות. חובבת במיוחד צילום שחור לבן, קונטרסטי וייחודי. בין היתר אוהבת קעקועים, מוזיקה טובה וכתיבה.
