צלמת של טבע, אנשים והשילוב ביניהם.
אני אוהבת לצלם טבע על כל גווניו ובכל סוגי התאורה הטבעית. זה קסום בעיני איך כל שינוי בעונה, במזג האוויר ובשעה גורם לטבע להשתנות, ואני מאמינה שהטבע עוזר להוציא את המיטב שבנו והופך כל צילום לקסום יותר.
על רקע חיי הטבע הפרועים והנופים המרהיבים של דרום אפריקה, גילה רפי כבר מילדות את התשוקה לצילום. תמיד החזיק מצלמה ביד, עוד מגיל צעיר. בארץ המשיך ללמוד צילום טכני במכללת הדסה ולאחר שנות ניסיון רבות בטלוויזיה הישראלית חזר למקורות, לצילום סטילס. מתמחה בצילום משפחות, טבע ונוף.
"וכשהתעוררתי נזכרתי בחלום ויצאתי לחפש מעט שלום" עיצוביה של תמר שואבים השראה מהטבע העירוני שסביבה- צמרות עצים, פרחים, שמיים כחולים, גרפיטי והים הפתוח.
אלה משתכפלים כפטרנים עשירים ונעימים מבוססי ציורים וצילומים מקוריים שלה. הנופים מתרגמים לציור מופשט והרמוני בצבעים נעימים, הצורות אמורפיות וזורמות וממלאות בהשראה חללים פרטיים ומסחריים.
את קולקציית הטפטים השומרים על כתב יד ציורי וחופשי, יצרה תמר בתקופת הקורונה והם כאי של שפיות והרמוניה... כתשובה שלווה לתקופה הנוכחית, המביאה אתגרים רבים בתחום הכלכלי והבריאותי.
תמר ברניצקי - מעצבת ואמנית טקסטיל, בעלת סטודיו לעיצוב וייצור טקסטיל הפועל משנת 2010 בתל אביב. בוגרת שנקר בעיצוב טקסטיל בשנת 2009, ובוגרת בצלאל תואר שני בעיצוב תעשייתי בשנת 2016.
בשנת 2010 לאחר תקופת התמחות אצל מעצבת האופנה השוודית דיאנה אורבינג, הקימה תמר סטודיו עצמאי לעיצוב טקסטיל מתוך כוונה לייצר מענה ייחודי בנוף המקומי. הסטודיו מהווה נקודת מפגש למעצבי פנים, מלבישי בתים, הום סטייליסטים, למעצבים תעשייתיים, מעצבי אופנה ולקוחות פרטיים המבקשים כל אחד בתחומו ליצור עולם מרהיב של צורה וצבע: אמנות, טפטים, אהילים, צעיפים בהתאמה אישית לכל פרויקט .
תמר ידועה כמעצבת קולקציות של צעיפים יוקרתיים המשווקים בחנויות מוזיאון ובבוטיקים נבחרים בארץ ובעולם.
עיצבה טקסטיל למותגים מובילים לדוגמא: קום איל פו, ביקל, גולף אנד קו, מוזיאון מצדה ומוצרי מוזיאון ישראל. מאחוריה פרויקטים מוצלחים עם משרדים ומלונות בארץ ובחו"ל.
תמר הציגה עבודות בתערוכות חשובות כגון הביאנלה לטקסטיל וביאנלה לנייר במוזיאון ארץ ישראל והצגת עבודות ביריד העיצוב היוקרתי במילאנו ובפילדלפיה קראפט שואו.
שתי קריירות מרכזיות מילאו את חיי: עולם ההדרכה והניהול ועולם הפרסום. לצידן, האומנות שלי. לכאורה בשוליים, אך בעולם שלי היא תופסת נפח עצום. עבודותיי נעשות בדיו שחור על נייר לבן. אין בהן מחשבה. היד לוקחת אותי לאן שלוקחת. הן נוצרות מתנועה, ובתנועה, וסגנונן משתנה כמו ההתנסויות בחיים. הן כמו כתב ידי. יש בהן מפגש של השפעות שבטיות וקמאיות; הקווים של פיקאסו, שילה וקלימט ורישום אחד של אומן בלתי ידוע שהיה תלוי בבית סבתי. בעלים של עסק לשיווק דיגיטלי, הקיים כבר 10 שנים. בעלת תואר ראשון ושני בפילוסופיה. גרה בתל אביב.
עמוס גזית, נפגש עם הים לפני למעלה מ-30 שנים, במהלך מסע חייו לשיקום פיזי ונפשי בעקבות פציעתו השלישית
והאחרונה במלחמת יום כיפור (הפעמיים הקודמות, במהלך פשיטות מעבר לתעלת סואץ, במלחמת ההתשה) –
מפגש שהוביל למסע אישי של התבוננות, לימוד ועשייה בשימור, שיקום ופיתוח של סביבה ימית טרופית - העולם
התת ימי של השוניות (ריפים), חופי הים... ואלו החיים בהם, מהם ולידם.
במהלך השנים פעל עמוס כחבר ב-SEED Consortium וארגוני שימור ומחקר נוספים, בעיקר במדינות ואיים בדרום
מזרח אסיה ודרום הקריבים - ושם הוא מגלה את ההשחתה וההרס של הים הנגרמים בעקבות יהירות, חמדנות
וקוצר ראיית העתיד של בני האדם... החל באלו המתקיימים ממנו, דרך הלומדים וחוקרים אותו וכלה במבקרים
ומבלים בו – כאשר במקביל ולמרות ההרס – מגלה עמוס את יכולתו המופלאה של הטבע להתחדש, להשתקם
ולהתגבר וליצור מחדש את מראותיו המופלאים.
מובל על ידי הדמיון, ערכי המוסר והיצירתיות שלו, מתעד עמוס במשך השנים את המראות, הצבעים, התנועה
והתחושות של הים ויכולתו הטבעית, וכמעט דווקאית, לעבור תהליך ריפוי עצמי של התגברות והתחדשות מהפציעות
הקשות, כפי שחווה עמוס.
העבודות מספרות את סיפור השיקום האישי של עמוס ,דרך סיפורו של הטבע המייצר חיים חדשים ומתגבר על
"מינים פולשים" (Invasive species)* כשלצידם מציג עמוס צילומים של "מינים ילידים" (*(Indigenous species
היוצרים מחדש, בתהליכי ריפוי ושיקום טבעיים, חיים ומראות חדשים.
עבודותיו הוצגו בתערוכות ובגלריות בישראל ובעולם, מיושמות גם בעיצוב פנים וחוץ (תמונות קיר, ריהוט, גינות
ובריכות) ומשולבות במבנה-מיצג תת ימי (הבנוי מסלעים טבעיים) המסייע בשמירה ושיקום של הסביבה הימית
והחוף... http://www.amosgazit.com
נשואה ואם לשלושה, בת 43, גרה בתל אביב. אומנית אוטודידקטית, יוצרת ומוזיקאית. המוסיקה והרוחניות באה לידי ביטוי בציוריה, דרכם היא מנסה להעביר את היופי באנשים ובעולם, תוך מתן דרור לדמיון ולצבעוניות שבתוכנו.
״כמו לכולנו, החיים מציעים צבעים קודרים מהולים בצבעים זוהרים. אני מציירת כדי לעשות טוב לאחרים וגם לעצמי. כדי להעביר מסר של שחרור רוחני ושל העוצמה שטמונה (וגם תמונה) בכל אחד מאיתנו. בשביל להעביר רוגע ואסתטיקה ופשוט בשביל לתת לעצמי להיות אני, כי אני לא מכירה משהו אחר״.
