רפי פרץ

הצצה קטנה לשיתוף פעולה צבעוני על טהרת התום והאופטימיות. הקירו את רפי פרץ, אמן קסום המתאפיין בציורים נאיביים שמעלים מיד חיוך. טביעת המכחול הייחודית שלו מצליחה להישמר בצורה מושלמת על גבי הדפסת הטפטים שלנו ומייצרת קיר יוצא דופן שמתאים לכל חלל.

רוית שחם

רוית שחם אמנית ויוצרת רב תחומית מתמחה ביצירות מסוג אמנות דיגיטלית . רוית פיתחה עם השנים את סגנון יצירתה הייחודי הניכר בתמונות השונות . יצירותיה מבטאות את רחשי ליבה ומכלול הצבעים והצורות מבטאים את הלך רוחה שמתגבש לאופי התמונה. עוסקת בציור ואמנות מזה שלושה עשורים התחילה לצייר עם צבעי אקריל ועבודותיה מוצגות היום בבתים רבים ואף נחשפו בעיתונים ובטלוויזיה. מרגע שנחשפה לאמנות הדיגיטלית עבודותיה נסקו לגבהים חדשים. מן הראוי לציין כי ייחודיות עבודותיה של רוית מעניקה אופי צבעוניות ואוירה כשכל יצירה מיוחדת בפני עצמה.

דלית מרום

ילד זה ההשראה הכי גדולה שיש. לפחות, זה מה שגרם לדלית מרום האמנית המוכשרת, לעשות שינוי ולפנות ליצירה כמקצוע. השימוש בצבעים עזים על גבי בדי העיצוב הם אלה המבדלים אותה והובילו אותה לפתח טכניקת ציור ייחודית לה בהשראת המוטו שלה: החיים נועדו כדי שנחגוג אותם.

דניאל גזית

דניאל גזית, ילידת 1987, אדריכלית וציירת. במסגרת עבודתי במשרדי אדריכלים המתמחים בבנייני שימור, נחשפתי לערכים הייחודיים של הבניינים שנבנו בסגנון הבינלאומי והאקלקטי בתחילת המאה הקודמת שאותם אני מנסה לבטא באמצעות הציורים. במשך השנים בעבודתי כאדריכלית בתל אביב התאהבתי בבניינים בסגנון הבינלאומי המפארים את העיר הלבנה. מרבית הסצנות העירוניות והמבנים שאני מציירת מתארים את הארכיטקטורה של הסגנון הבינלאומי והאקלקטי בתל אביב. בציורים אלה אני מנסה להדגיש את חיי העיר סביב בנייני הבאוהאוס.

דניאל ווכטל

דניאל ווכטל, אדריכל, מורה בכיר באוניברסיטת תל אביב לאדריכלות, מנהל אקדמי ומורה לעיצוב פנים בשנקר, לימודי חוץ. הרישום מהווה כלי מוביל עבורו כאמן, אדריכל ומעצב, וכשמגדילים אותו לקיר מלא, החלל הופך לסיפור... דניאל שואף ביצירותיו לביטוי כמה שיותר אינטואיטיבי, שלא עובר עיבוד שכלי, במצב תודעתי של זרימה, שמחה ושלווה. ברגעים הקסומים האלו, היצירה והאני, אחד הם. ״הדור שלי, נולד עם עפרון ביד. לא היה אז אמצעי אחר, פרט לדגמים, לתאר רעיון תלת ממדי, לכן הוא היה ה"כתיבה" שלי, כמו של רוב היוצרים, אמנים, ממציאים, לאורך ההיסטוריה. אולי אנחנו הדור האחרון שהרישום הוא עבורו "שפת אם".

נילי שחורי

ההתבוננות והצילום שלי מושפעים רבות מהשכלתי (דוקטורט) וממקצועי כמתכננת ערים. אני מוצאת עניין רב בערים, בנוף האורבני, בארכיטקטורה, במבנים, בחללים הציבוריים הגלויים והסמויים, בתווך שבין החלל הציבורי לחלל הפרטי ובפינות הסמויות מהעין. בכל אלה אני מחפשת לצלם את הגיאומטריה, הטקסטורות, המקצבים והאסתטיקה גם במקומות שהתיישנו והתבלו. מעבר למרקם הבנוי אני מתבוננת גם במרקם האנושי וחיי העיר השקופים, בפעילות העסקית ובהיבטים שונים של חיי היום יום.