חייו של איציק תג׳ר, אמן אוטודידקט, היו תמיד שזורים ביצירה. תג׳ר, יליד 1971, הוא איש שיוצר, חושב ופועל בכמה ערוצים במקביל. כבר בגיל צעיר גילה את התשוקה הגדולה הפועמת בו ליצירה: תחילה בעולם הבישול, שבו עסק שנים רבות. בהמשך נחשף גם לתחומי עיצוב הפנים ועסק בהם בהרחבה, אבל רק כשהחל לצייר במו ידיו, הרגיש שמצא את הייעוד האמיתי שלו.
פציעה קשה שריתקה אותו למיטה למשך שנתיים גרמה לתג׳ר לחשב מסלול מחדש בחייו. עוד בזמן הפציעה, החל לצייר פורטרטים עזים ומלאי נוכחות של נשים ומשם הציור החל לפרוץ ממנו ללא מעצורים.
תג׳ר משתמש בצבעים נוטפי חיות ותעוזה ויוצר דפוסי פופ ארט המשקפים את תשוקתו העצומה לחיים ואת תפיסת עולמו האופטימית. ההשראה שהוא שואב מאמנים רבים משלל דיסציפלינות, מאיב סן-לורן וקארל לגרפלד ועד אנדי וורהול ורוי ליכטנשטיין, יוצרת סגנון ייחודי ומקורי.
בציוריו, מתמקד תג׳ר לא פעם בחקירה של האור, ובאופן שבו הוא נוגע בדמות והופך אותה לתלת ממדית. את צבעי השמן והאקריליק שבהם הוא משתמש, תג׳ר רוקח בעצמו. הוא משקיע משאבים רבים בחיפוש אחר הגוונים המתאימים ביותר ומשלב בין השראות מעולם האופנה, מגזינים ישנים, חוף הים האהוב עליו וחיי היום-יום.
דמויות הנשים שתג׳ר יוצר מהוות מעין שיקוף של הקהל המתבונן בהן. רבות מהן מרכיבות משקפי שמש או מצוירות כשהן מביטות בדמותן במראה, אך נדמה שהמבט הזה הוא דו כיווני, ושמשהו בתחושותיהן האמיתיות נותר מסתורי ומעורפל. האם אלו הנשים שכל אחת הייתה רוצה להיות? האם הן משקפות כל אישה, באשר היא?
בזכות החיבור הרגשי העמוק שלו וההתמסרות הבלתי מתפשרת, תג׳ר מצייר ללא הפסקה, ממש מסביב לשעון, והביקוש ליצירותיו הייחודיות הולך וגובר. יותר ויותר אנשים מזהים את ערכן האומנותי הגבוה ואת היכולת של היצירות הללו לשדרג כל חלל, משרד או בית.
תוכלו להתרשם מעבודותיו של תג׳ר ממש כאן באתר, או לקבוע פגישה אישית בתיאום מראש, ולהתוודע לאדם מרתק וסוחף, שהיצירתיות והתשוקה ליצירה הן מהות אישיותו.
צלמת, צורפת, פיזיותרפיסטית, חיה ונושמת טבע, ופורצת את גבולותיו מבעד לעדשה.
בעזרת המצלמה, עוברת מעולם של גוף וחומר לעולמות של צבע, צליל, תחושה ורגש.
הצילום בשבילה הוא כלי להקפאה של רגע, צריבה של זיכרון, תנועה, ויצירת מציאות חדשה שלא תמיד העין רואה.
סלי בן אריה, צלמת סטילס בת 28 מתל אביב, עוסקת בעיקר בצילום פורטרטים, מתמחה בצילומי שחקנים, תדמית ואומנות. חובבת במיוחד צילום שחור לבן, קונטרסטי וייחודי. בין היתר אוהבת קעקועים, מוזיקה טובה וכתיבה.
דובי רומן נשבה בקסמו של הציור האימפרסיוניסטי, הוא חיפש דרך לבטא תפיסה אימפרסיוניסטית של הטבע על ידי צילום – ראייה כביטוי של אור. רומן אינו מסתפק במשחקי האור בשדות ובחורשות, וביצירת דימויים זוהרים של הנוף. עבודותיו מציעות אור אחר; משטחי פרחי הבר ביער והגזעים האפלים מכוסים באור מסתורי, בזוהר רוחני הקורן מהטבע. יתכן ואותו אור מיסטי, נובע משורשיו הגליליים של האמן. משפחתו חייתה בצפת במשך חמישה דורות, וסבו, יצחק רומן, היה אמן ופסל, אשר תיעד את התרבות הדתית היהודית בצפת. דובי רומן חי בעיר, אך בורח שוב ושוב אל הטבע כצורך קיומי, ובמיוחד אל היער. הוא אינו מנסה לתעד את נופי הארץ כפשוטם, אלא שואף להגיע מבעד למקום המסויים אל האוניברסליות שבטבע ואל שלוות הנפש וההרמוניה שהיער מציע. כמו הציירים האימפרסיוניסטים, שיצאו מהסטודיו אל הטבע, משיג גם דובי את האפקט המיוחד של תמונותיו בחוץ, ברגע הצילום עצמו. הוא משתמש בטכניקה של ריבוי חשיפות, חלקן מעט מחוץ לפוקוס ומזוויות משתנות. "תנועה קלה של הגוף ואני יכול לתפוס ניואנסים, שמשנים את המציאות לחלוטין", אומר דובי. "לעולם אינני יכול לחזות במדויק את התוצאה הסופית, זו הצטברות של הרבה מרכיבים, הרבה שערים שנפתחים".
דובי רומן עבד כעורך וידאו וכטכנאי שידור בטלוויזיה החינוכית במשך כ-36 שנים. ב-1994 סיים 3 שנות לימודי צילום ב-NYIP בניו יורק. דובי יצא לגמלאות בשנת 2018. הוא מתמסר באופן מלא לצילום אמנותי בטבע, הוא משתתף בפרויקטים ובתערוכות צילום בארץ ובעולם, ומלמד תלמידים בשיעורים פרטיים אחד על אחד. הוא נשוי, אב לשלושה, וחי בתל-אביב. http://dubiroman.com
מיקה סגל רק בת 16, עם תשוקה אדירה לציור והרבה כישרון. מיקה שואבת השראה מקומיקס ומעצבת בעצמה דמויות שמלוות את היצירות שלה. מלבד ציור מיקה יוצרת בחימר ובמגוון חומרים ממוחזרים.
