אורלי התחילה את דרכה כמעצבת גרפית אך עם השנים החלה להתמקד בציור וכבשה אותנו עם היצירות הכל כל מגוונות שלה
"ציורי לעיתים אקספרסיביים, סוערים, עתירים בצבע ובתנועה, ולעיתים שלווים עדינים וליריים – ממש כמו החיים עצמם…"
דניאל ווכטל, אדריכל, מורה בכיר באוניברסיטת תל אביב לאדריכלות, מנהל אקדמי ומורה לעיצוב פנים בשנקר, לימודי חוץ. הרישום מהווה כלי מוביל עבורו כאמן, אדריכל ומעצב, וכשמגדילים אותו לקיר מלא, החלל הופך לסיפור... דניאל שואף ביצירותיו לביטוי כמה שיותר אינטואיטיבי, שלא עובר עיבוד שכלי, במצב תודעתי של זרימה, שמחה ושלווה. ברגעים הקסומים האלו, היצירה והאני, אחד הם.
״הדור שלי, נולד עם עפרון ביד. לא היה אז אמצעי אחר, פרט לדגמים, לתאר רעיון תלת ממדי, לכן הוא היה ה"כתיבה" שלי, כמו של רוב היוצרים, אמנים, ממציאים, לאורך ההיסטוריה. אולי אנחנו הדור האחרון שהרישום הוא עבורו "שפת אם".
דניאל גזית, ילידת 1987, אדריכלית וציירת. במסגרת עבודתי במשרדי אדריכלים המתמחים בבנייני שימור, נחשפתי לערכים הייחודיים של הבניינים שנבנו בסגנון הבינלאומי והאקלקטי בתחילת המאה הקודמת שאותם אני מנסה לבטא באמצעות הציורים. במשך השנים בעבודתי כאדריכלית בתל אביב התאהבתי בבניינים בסגנון הבינלאומי המפארים את העיר הלבנה. מרבית הסצנות העירוניות והמבנים שאני מציירת מתארים את הארכיטקטורה של הסגנון הבינלאומי והאקלקטי בתל אביב. בציורים אלה אני מנסה להדגיש את חיי העיר סביב בנייני הבאוהאוס.
בוגרת בית הספר לעיצוב "פארסונס" שבניו-יורק ומעצבת מובילה בארץ בתחום עיצוב בתי מלון. אלין עיצבה מלונות ברשת W היוקרתית וזכתה בפרסים בינלאומיים כשעיצבה את מלון בראון ביץ' האוס בתל-אביב. אלין הנחתה את פינת העיצוב בתוכנית ״מגזין החיים הטובים״ וכתבה במגזינים שונים לעיצוב. הצצה לשלוש קולקציות בעיצובה של אלין: BAMBOO - בהשראה הריהוט הסיני העתיק והקש הטבעי. / FIORI - בהשראת גוצ'י והצעיף של גרייס קלי / SAFARI - הצורות מעולם החי באינטרפרטציה האישית של אלין.
חייו של איציק תג׳ר, אמן אוטודידקט, היו תמיד שזורים ביצירה. תג׳ר, יליד 1971, הוא איש שיוצר, חושב ופועל בכמה ערוצים במקביל. כבר בגיל צעיר גילה את התשוקה הגדולה הפועמת בו ליצירה: תחילה בעולם הבישול, שבו עסק שנים רבות. בהמשך נחשף גם לתחומי עיצוב הפנים ועסק בהם בהרחבה, אבל רק כשהחל לצייר במו ידיו, הרגיש שמצא את הייעוד האמיתי שלו.
פציעה קשה שריתקה אותו למיטה למשך שנתיים גרמה לתג׳ר לחשב מסלול מחדש בחייו. עוד בזמן הפציעה, החל לצייר פורטרטים עזים ומלאי נוכחות של נשים ומשם הציור החל לפרוץ ממנו ללא מעצורים.
תג׳ר משתמש בצבעים נוטפי חיות ותעוזה ויוצר דפוסי פופ ארט המשקפים את תשוקתו העצומה לחיים ואת תפיסת עולמו האופטימית. ההשראה שהוא שואב מאמנים רבים משלל דיסציפלינות, מאיב סן-לורן וקארל לגרפלד ועד אנדי וורהול ורוי ליכטנשטיין, יוצרת סגנון ייחודי ומקורי.
בציוריו, מתמקד תג׳ר לא פעם בחקירה של האור, ובאופן שבו הוא נוגע בדמות והופך אותה לתלת ממדית. את צבעי השמן והאקריליק שבהם הוא משתמש, תג׳ר רוקח בעצמו. הוא משקיע משאבים רבים בחיפוש אחר הגוונים המתאימים ביותר ומשלב בין השראות מעולם האופנה, מגזינים ישנים, חוף הים האהוב עליו וחיי היום-יום.
דמויות הנשים שתג׳ר יוצר מהוות מעין שיקוף של הקהל המתבונן בהן. רבות מהן מרכיבות משקפי שמש או מצוירות כשהן מביטות בדמותן במראה, אך נדמה שהמבט הזה הוא דו כיווני, ושמשהו בתחושותיהן האמיתיות נותר מסתורי ומעורפל. האם אלו הנשים שכל אחת הייתה רוצה להיות? האם הן משקפות כל אישה, באשר היא?
בזכות החיבור הרגשי העמוק שלו וההתמסרות הבלתי מתפשרת, תג׳ר מצייר ללא הפסקה, ממש מסביב לשעון, והביקוש ליצירותיו הייחודיות הולך וגובר. יותר ויותר אנשים מזהים את ערכן האומנותי הגבוה ואת היכולת של היצירות הללו לשדרג כל חלל, משרד או בית.
תוכלו להתרשם מעבודותיו של תג׳ר ממש כאן באתר, או לקבוע פגישה אישית בתיאום מראש, ולהתוודע לאדם מרתק וסוחף, שהיצירתיות והתשוקה ליצירה הן מהות אישיותו.
יש אנשים שיכולים לחיות חיים שלמים ולא לדעת מה בעצם הייעוד שלהם בחיים. למזלו של איתי, הוא גילה בגיל 40 שהוא צייר. אם אתם לא מאמינים, תעשו גוגל עליו, הציורים המדהימים שלו מדברים בעד עצמם.
