יניב לוי

צלם הופעות במה ופורטרטים מזה כ- 4 שנים. נהנה מעצם חווית הצילום, ומתמקד בעיקר בהופעות מוסיקה ומחול. מחפש בצילום את החוויה הטבעית. למד צילום ומדיה דיגיטלית במשך 3 שנים.

דקלה פאינרו

צלמת של טבע, אנשים והשילוב ביניהם. אני אוהבת לצלם טבע על כל גווניו ובכל סוגי התאורה הטבעית. זה קסום בעיני איך כל שינוי בעונה, במזג האוויר ובשעה גורם לטבע להשתנות, ואני מאמינה שהטבע עוזר להוציא את המיטב שבנו והופך כל צילום לקסום יותר.

TOI ET MOI

Toi et moi (מצרפתית ''את ואני''), צוות של חברות ילדות, קרן וגילי. לאחר 20 שנות חברות, האהבה לסטייל, לאופנה ולאסתטיקה הבשילו לכדי סטודיו אומן. השורשים שלנו הם במוצרי נייר אבל אנחנו כל הזמן גדלות, מתפתחות ומרחיבות את קו המוצרים ואת שיתופי הפעולה. פועלות מתוך אמונה כי עיצוב אינו מותרות, ומנסות להפוך את האומנות שלנו לעיצוב בר השגה. כל העיצובים מאויירים ביד ו-100% מקוריים, משלבים את הטרנדיים העולמיים עם הסטייל המקומי והאישי שלנו. כל איור הוא שילוב של שיק אומנות וצבע. מקוות שתיהנו מהיצירה לפחות כמו שאנחנו נהנינו ליצור אותה. קרן וגילי

דגנית ארטמן

דגנית מתמקדת בצילום אמנותי ובעיקר בצילום מחול. היא מנהלת דיאלוג עם הנושא המצולם דרך העדשה, על מנת להביא ולהעביר לצופה את החוויה במיטבה. הצילומים שלה מהווים השראה ליצירתיות, לחופש, להתחדשות ולזרימה עם משמעויות והשפעות עמוקות על הצופים בהם. צילומיה התפרסמו במגזינים ובתערוכות בארץ ובחו"ל.

מיקה בר

סטודיו‭ ‬מיקה‭ ‬בר‭ ‬לעיצוב‭ ‬טקסטיל‭ ‬נמצא‭ ‬בתל‭ ‬אביב,‭ ‬ועוסק‭ ‬בפיתוח‭ ‬ויצירת‭ ‬בדים‭ ‬תלת‭ ‬מימדיים‭ ‬חדשניים‭ ‬ומוצרים‭ ‬מבוססי‭ ‬טקסטיל, אשר‭ ‬עשויים‭ ‬בטכניקות‭ ‬הדפסה‭ ‬ייחודיות‭ ‬ומיועדים‭ ‬לעולם‭ ‬הפנים‭ ‬והאופנה‭.‬ בעיצוביה,‭ ‬משחקת‭ ‬מיקה עם‭ ‬אלמנטים‭ ‬גאומטריים‭ ‬בסיסיים‭ ‬כמו‭ ‬קנה‭ ‬מידה‭ ‬וצבע, ויצירותיה‭ ‬הוצגו‭ ‬בתערוכות‭ ‬עיצוב‭ ‬בינלאומיות‭ ‬בפריז‭ ‬ובערים‭ ‬מרכזיות‭ ‬נוספות‭ ‬בעולם‭.‬

דניאל ווכטל

דניאל ווכטל, אדריכל, מורה בכיר באוניברסיטת תל אביב לאדריכלות, מנהל אקדמי ומורה לעיצוב פנים בשנקר, לימודי חוץ. הרישום מהווה כלי מוביל עבורו כאמן, אדריכל ומעצב, וכשמגדילים אותו לקיר מלא, החלל הופך לסיפור... דניאל שואף ביצירותיו לביטוי כמה שיותר אינטואיטיבי, שלא עובר עיבוד שכלי, במצב תודעתי של זרימה, שמחה ושלווה. ברגעים הקסומים האלו, היצירה והאני, אחד הם. ״הדור שלי, נולד עם עפרון ביד. לא היה אז אמצעי אחר, פרט לדגמים, לתאר רעיון תלת ממדי, לכן הוא היה ה"כתיבה" שלי, כמו של רוב היוצרים, אמנים, ממציאים, לאורך ההיסטוריה. אולי אנחנו הדור האחרון שהרישום הוא עבורו "שפת אם".