דגנית ארטמן

דגנית מתמקדת בצילום אמנותי ובעיקר בצילום מחול. היא מנהלת דיאלוג עם הנושא המצולם דרך העדשה, על מנת להביא ולהעביר לצופה את החוויה במיטבה. הצילומים שלה מהווים השראה ליצירתיות, לחופש, להתחדשות ולזרימה עם משמעויות והשפעות עמוקות על הצופים בהם. צילומיה התפרסמו במגזינים ובתערוכות בארץ ובחו"ל.

דניאל ווכטל

דניאל ווכטל, אדריכל, מורה בכיר באוניברסיטת תל אביב לאדריכלות, מנהל אקדמי ומורה לעיצוב פנים בשנקר, לימודי חוץ. הרישום מהווה כלי מוביל עבורו כאמן, אדריכל ומעצב, וכשמגדילים אותו לקיר מלא, החלל הופך לסיפור... דניאל שואף ביצירותיו לביטוי כמה שיותר אינטואיטיבי, שלא עובר עיבוד שכלי, במצב תודעתי של זרימה, שמחה ושלווה. ברגעים הקסומים האלו, היצירה והאני, אחד הם. ״הדור שלי, נולד עם עפרון ביד. לא היה אז אמצעי אחר, פרט לדגמים, לתאר רעיון תלת ממדי, לכן הוא היה ה"כתיבה" שלי, כמו של רוב היוצרים, אמנים, ממציאים, לאורך ההיסטוריה. אולי אנחנו הדור האחרון שהרישום הוא עבורו "שפת אם".

מיקה בר

סטודיו‭ ‬מיקה‭ ‬בר‭ ‬לעיצוב‭ ‬טקסטיל‭ ‬נמצא‭ ‬בתל‭ ‬אביב,‭ ‬ועוסק‭ ‬בפיתוח‭ ‬ויצירת‭ ‬בדים‭ ‬תלת‭ ‬מימדיים‭ ‬חדשניים‭ ‬ומוצרים‭ ‬מבוססי‭ ‬טקסטיל, אשר‭ ‬עשויים‭ ‬בטכניקות‭ ‬הדפסה‭ ‬ייחודיות‭ ‬ומיועדים‭ ‬לעולם‭ ‬הפנים‭ ‬והאופנה‭.‬ בעיצוביה,‭ ‬משחקת‭ ‬מיקה עם‭ ‬אלמנטים‭ ‬גאומטריים‭ ‬בסיסיים‭ ‬כמו‭ ‬קנה‭ ‬מידה‭ ‬וצבע, ויצירותיה‭ ‬הוצגו‭ ‬בתערוכות‭ ‬עיצוב‭ ‬בינלאומיות‭ ‬בפריז‭ ‬ובערים‭ ‬מרכזיות‭ ‬נוספות‭ ‬בעולם‭.‬

מיכל אהרון

שמי מיכל חן אהרון, ציירת ומעצבת אמנות, בת 32 מראשון לציון. את הציור הראשון שלי מכרתי בשנת 2013 ואם מישהו היה אומר לי שבזה אעסוק בעתיד לא הייתי מאמינה. לפני 7 שנים קמתי בבוקר לכבות את השעון המעורר בבכי ובאותו היום עזבתי את העבודה כשכירה במשרד בידיעה שאני חייבת שינוי .. בלי לדעת מה הוא. לאחר כמה ימים העלתי לרשת רישום קטן והוא נמכר מיד. עם הזמן התחביב הזה הפך לעסק שקיבל את צורתו הסופית רק בשנה האחרונה, בה הספקתי למכור את יצירותיי לבתים ומשרדים בארץ ובחו"ל. את האמנות שלי אני יוצרת מהבטן והיא ללא ספק שינתה את חיי והולידה אותי מחדש.

שמואל סימון

אורלי שלם

אורלי התחילה את דרכה כמעצבת גרפית אך עם השנים החלה להתמקד בציור וכבשה אותנו עם היצירות הכל כל מגוונות שלה "ציורי לעיתים אקספרסיביים, סוערים, עתירים בצבע ובתנועה, ולעיתים שלווים עדינים וליריים – ממש כמו החיים עצמם…"