דניאל ווכטל

דניאל ווכטל, אדריכל, מורה בכיר באוניברסיטת תל אביב לאדריכלות, מנהל אקדמי ומורה לעיצוב פנים בשנקר, לימודי חוץ. הרישום מהווה כלי מוביל עבורו כאמן, אדריכל ומעצב, וכשמגדילים אותו לקיר מלא, החלל הופך לסיפור... דניאל שואף ביצירותיו לביטוי כמה שיותר אינטואיטיבי, שלא עובר עיבוד שכלי, במצב תודעתי של זרימה, שמחה ושלווה. ברגעים הקסומים האלו, היצירה והאני, אחד הם. ״הדור שלי, נולד עם עפרון ביד. לא היה אז אמצעי אחר, פרט לדגמים, לתאר רעיון תלת ממדי, לכן הוא היה ה"כתיבה" שלי, כמו של רוב היוצרים, אמנים, ממציאים, לאורך ההיסטוריה. אולי אנחנו הדור האחרון שהרישום הוא עבורו "שפת אם".

דגנית ארטמן

דגנית מתמקדת בצילום אמנותי ובעיקר בצילום מחול. היא מנהלת דיאלוג עם הנושא המצולם דרך העדשה, על מנת להביא ולהעביר לצופה את החוויה במיטבה. הצילומים שלה מהווים השראה ליצירתיות, לחופש, להתחדשות ולזרימה עם משמעויות והשפעות עמוקות על הצופים בהם. צילומיה התפרסמו במגזינים ובתערוכות בארץ ובחו"ל.

כפיר תאג'ר

"העיר היא חלק מהחזות והאמנות שלי. כאמן STREET ART, אני מסתכל על הרחובות כמו חתיכת אמנות נסתרת" נעים להקיר: כפיר תאג'ר אמן בן 15 שציוריו כבר תלויים במסעדות שף ברחבי תל אביב. כפיר נוגע ביצירותיו בעולמות רבים: קומיקס, קיץ, מוסיקה, אופנה, גיבורי על, פרחים ועוד... השילוב ביניהם מבטיח יצירות יוצאות דופן ומלאות חדשנות.

דלית מרום

ילד זה ההשראה הכי גדולה שיש. לפחות, זה מה שגרם לדלית מרום האמנית המוכשרת, לעשות שינוי ולפנות ליצירה כמקצוע. השימוש בצבעים עזים על גבי בדי העיצוב הם אלה המבדלים אותה והובילו אותה לפתח טכניקת ציור ייחודית לה בהשראת המוטו שלה: החיים נועדו כדי שנחגוג אותם.

אלין לנגליב

בוגרת בית הספר לעיצוב "פארסונס" שבניו-יורק ומעצבת מובילה בארץ בתחום עיצוב בתי מלון. אלין עיצבה מלונות ברשת W היוקרתית וזכתה בפרסים בינלאומיים כשעיצבה את מלון בראון ביץ' האוס בתל-אביב. אלין הנחתה את פינת העיצוב בתוכנית ״מגזין החיים הטובים״ וכתבה במגזינים שונים לעיצוב. הצצה לשלוש קולקציות בעיצובה של אלין: BAMBOO - בהשראה הריהוט הסיני העתיק והקש הטבעי. / FIORI - בהשראת גוצ'י והצעיף של גרייס קלי / SAFARI - הצורות מעולם החי באינטרפרטציה האישית של אלין.

מיכל אהרון

שמי מיכל חן אהרון, ציירת ומעצבת אמנות, בת 32 מראשון לציון. את הציור הראשון שלי מכרתי בשנת 2013 ואם מישהו היה אומר לי שבזה אעסוק בעתיד לא הייתי מאמינה. לפני 7 שנים קמתי בבוקר לכבות את השעון המעורר בבכי ובאותו היום עזבתי את העבודה כשכירה במשרד בידיעה שאני חייבת שינוי .. בלי לדעת מה הוא. לאחר כמה ימים העלתי לרשת רישום קטן והוא נמכר מיד. עם הזמן התחביב הזה הפך לעסק שקיבל את צורתו הסופית רק בשנה האחרונה, בה הספקתי למכור את יצירותיי לבתים ומשרדים בארץ ובחו"ל. את האמנות שלי אני יוצרת מהבטן והיא ללא ספק שינתה את חיי והולידה אותי מחדש.